תוכן

טז) או יאמר באופן אחר, כי דע שמן הפה של אמא, יוצא הבל המקיף לז"א כולו, ואין הבל זה יוצא ומקיף לז"א, רק בעת שרביעה על בניה, כדי לתת לו קיום וחיות לז"א. וכאשר מסתלקת מעל בנין, גם אותה הארה מסתלקת מז"א. כפי זה לא היה אפשר להיות לו קיום לז"א. לולי ע"י נס, וזהו בנס היו עומדין. וסוד הנס הזה, המעמידן ומקיימם לזו"ן, באותה שעה שאמא מסתלקת מעליהן, כדי להזדווג עם אבא. ונס זה הוא הנותן קיום להם והעמדה, והוא שם מ"ה דאלפין, מקיים ומעמיד לז"א. ושם אדנ"י, גימ' ה"ס, מעמיד לנוק' וב' שמות אלו מ"ה וה"ס גימ' נ"ס. כי מ"ס שבלוחות, שהם ז"א הנק' מ"ס, הם עומדין בנס, שהם כמנין ב' שמות הנ"ל.